"אם ניתן יד לאבטלה בדרום הארץ או למשבר התעסוקה או לזריקת העובדים הביתה, אנו נאבד את הפנים החברתיות של מדינת ישראל. על זה המאבק. זה לא רק מאבק של כיל – זה מאבק של דרום הארץ, וזה מאבק חברתי של כל תושבי המדינה", כך אמר היום יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, בפתח ישיבת נבחרי ההסתדרות שבמהלכה אושר סכסוך עבודה כללי בדרום.

הרקע לסכסוך העבודה נעוץ במשבר תעסוקה חמור ומתמשך באזור הדרום. בין העילות לסכסוך: פגיעה מתמשכת בציבור העובדים, אשר כוללת גל פיטורים וקידום תוכניות צמצום חד צדדיות, ללא העמדת פתרונות העסקה חלופיים.

"היום כולנו תושבי הדרום ועובדי הדרום כי מישהו פה – במדינה הזאת – שכח את הדרום", אמר יו"ר ההסתדרות בנאומו. "לפני כמה שנים לקחו את אוצרות הטבע של המדינה ונתנו אותם למישהו אחר, עם מניית זהב של המדינה כדי לשמור על האינטרסים החיוניים שלה. מה יותר חיוני משמירת התעסוקה בדרום? מה יותר חיוני מלשמור את עובדי הדרום שלא יתגלגלו למעגל העוני? אם לשמור על מקורות פרנסה בדרום זה לא לשמור על האינטרסים החיוניים של המדינה – אז אני שואל את ראש הממשלה שבידיו השימוש במניית הזהב כראש הממשלה וכשר האוצר, מה כן האינטרס החיוני?"

"לפני כמה חודשים נסגר המפעל מגבות ערד. מגה בנתיבות נמצא בסכנת סגירה. לפני שנה היו אלה 115 איש בקבוצת כיל (רותם אמפרט) שהלכו הביתה. והיום, במפעלי תרכובות ברום ומפעלי ים המלח, אנחנו מדברים על 300 איש בשלב הראשון ועל מאות רבות של עובדים נוספים בשלב הבא. מקבוצה של 4,800 עובדים, כיל עלולה להיות תוך תקופה קצרה ל- 3,500 עובדים. בקבוצת כיל בישראל ובחו"ל יש 12,000. וכמה מהם בישראל? היום 4,800, מחר 3,500. וכיל זה לא עוד סתם מקום עבודה בדרום זה המנוע של הדרום".

ניסנקורן התייחס בדבריו גם לרווחיותה של קבוצת כיל: "מגבות ערד נסגר כי הוא מפסיד כסף ולא היה את החוכמה ואת הידע לפתוח מקום חלופי. פה מדובר על עסק מרוויח. כיל בשנת 2014 הרוויחה שלושה מיליארד שקל. מדובר במחצבי הטבע של המדינה ויש מניית זהב למדינה. השאלה כעת היא האם אנחנו רוצים דרום קיים או דרום ששוכחים אותו? האם תעסוקה בדרום זה אינטרס חיוני למדינה או שזה לא אינטרס חיוני?"

"אדם שעובד 30 שנה בקבוצה, עבודה קשה, עם כבשנים ועם חומרים כימיים, במשמרות, מקבל הביתה פתק עם שליח, שאומר לו תודה רבה – אתה הולך הביתה לא צריכים אותך יותר. זה קורה היום בישראל שנת 2015, במפעל שמחזיק את מחצבי הטבע של המדינה, במקום עבודה שמשך שישה מיליארד דולר דיבידנדים, רק בעשור האחרון".

"איפה הבושה? איפה הסולידריות? איפה המחויבות לדרום? איפה המחויבות לאינטרסים החיוניים של מדינת ישראל? איפה המדינה? איפה הממשלה ואיפה ראש הממשלה? איפה הבעלים? אין תשובה לזה ואנחנו לא בחרנו את העיתוי. עוד שבוע עובדים הולכים הביתה. העיתוי נכפה עלינו וכל ניסיונות ההידברות נכשלו. אנחנו זועקים היום את זעקת הדרום, את זעקת העובדים ואת זעקת החברה הישראלית כולה. אנו זועקים בשם ערכי הסולידריות, השוויון והכבוד האנושי".